המקור למנהג הכפרות

מנהג הכפרות הינו מנהג קדום, אשר הובא כבר בדברי הראשונים, שהביאו לו סימוכין מהתלמוד (טור או”ח סי’ תרה).

מי צריך לעשות כפרות?

המנהג לעשות כפרות על כל אחד ואחד, הן נשים, הן גברים, בין גדולים בין קטנים, ואפילו על עובר במעי אמו. לזכר לוקחים תרנגול, ולנקבה תרנגולת.

איך עושים כפרות לאשה בהריון?

יש שכתבו שמעוברת תעשה כפרות לעצמה על תרנגולת נקבה, ולעובר תעשה על תרנגול זכר, שמא העובר זכר, ועל תרנגולת נקבה, שמא היא נקבה. ויש סוברים שתקח רק תרנגול אחד ותרנגולת אחת, ואם העובר נקבה, יצאו היא והעובר באותה תרנגולת.

על מה עושים כפרות 

נוהגים לעשות את הכפרות על תרנגול דווקא, היות והוא קרוי ‘גבר’, ולכן הכפרה בו מועילה יותר. יש שמבארים שעושים בתרנגול דווקא, היות והוא לא היה קרב על גבי המזבח.

כיצד עושים כפרות

המנהג להניף את התרנגול מעל האדם המתכפר, ולסובבו מעל ראשו ג’ פעמים תוך אמירת פסוקים שונים ונוסח זאת חליפתך זאת תמורתך זאת כפרתך.

מה עושים עם התרנגול

לאחר מכן שוחטים את התרנגול, ומחלקים את בשרו לעניים. כך שמצוות הצדקה, עם התשובה והתפילה ביום הכיפורים, יעבירו את רוע הגזירה. יש מהפוסקים שכתבו שכיון שהעניים מתביישים לקבל את תרנגול הכפרות, עדיף למכור את התרנגול ולתת את דמיו לעניים, וכך לא יתביישו.

המערערים על מנהג הכפרות

הרמב”ן והרשב”א מחו בתוקף על מנהג זה וביטלו אותו במקומם, משום חשש דרכי האמורי.

גם מרן השולחן ערוך כתב (סימן תרה) “מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים, יש למנוע המנהג”. והטעם, משום חשש דרכי האמורי.

פדיון כפרות בכסף

יש מהפוסקים שכתבו להעדיף את מנהג ‘פדיון כפרות’, שבו לא עושים את הכפרות על תרנגול, אלא על כסף, שאותו נותנים לצדקה. דרך זו עדיפה, היות ואין בה את החשש של דרכי האמורי, מחד גיסא, ומאידך גיסא מקיימים מצוות צדקה בהידור. מה גם שהעני מתבייש לקבל את העוף השחוט, וגם חושש לאוכלו מאחר שעשו בו כפרות. אבל כשהעני כשמקבל כסף, אין לו בושה כל כך.

מה גובה הסכום שצריך לתרום לפדיון כפרות?

למעשה, אי אפשר לקבוע בזה כללים. אך מה שמקובל זה לשער כמה עולה עוף חי עם התשלום לשוחט, ואת זה לתרום לצדקה. יש כאלו שסוברים לשער כמה עולה מנה בשרית סטנדרטית, ואת דמיה לתרום לצדקה. יש המדקדקים לתרום סכום השווה למספר שיש לו משמעות רוחנית. לדוגמה: 18 ₪, ששוה לגימטריה של ח”י, או 26 ששווה לגימטריה של שם הוי”ה.

למה קבענו סכום של 52 ₪?

אנו במוסדות אבי העזרי התייעצנו עם מורינו הרה”ג יחיאל בסיס שליט”א, והחישוב היה כך: אם תרנגול חי עולה כ 42 ₪, והתשלום לשוחט הוא 10 ₪, כך שעלות הכפרות היא כ- 52 ₪. אגב, זוהי גם עלות של מנה בשרית ממוצעת. סכום זה שווה לגימטריה של שם “בן” (שם זה הינו גימטריה של מילוי האותיות של שם הוי”ה). כמו כן, סכום זה שווה פעמיים לגימטריה של שם הוי”ה.

מה מקבל מי שתורם לנו?

מי שרוצה לתרום סכום גבוה יותר?